המיסים שעסקים צריכים לשלם

לעסק יש לא מעט הוצאות. אלו יכולות להיות הוצאות על ייצור, אלו יכולות להיות הוצאות על פרסום, על שכירות וחשבונות נוספים ומעבר לכל אלו יש את המיסים. המיסים הם בחישוב שנתי אך צריך לשלם אותם, צריך לשלם למס הכנסה על ההכנסה נטו של העסק, צריך לשלם לביטוח הלאומי, וצריך לשלם כמובן למע”מ מה שעומד היום על 17%. כל אלו הן הוצאות של העסק שהוא לא יכול להתעלם מהן, הוצאות שקיימות כל הזמן וצריכות להיכנס לחישובים של הרווח מול ההפסד. אבל לפני שנבין למה כדאי שנבין גם מהי השפעתה של העלאת המיסים על העסק.

כל השרשרת משלמת…

העלאת מיסים לחברות ועסקים משפיעה על הפעילות העסקית מכמה כיוונים. הרי בסופו של דבר העסק צריך להיות רווחי ואם הוא לא כזה, אין לו זכות קיום, מה שאומר שאם יש העלאת מיסים צריך לממן אותה איכשהוא כדי לא להיפגע או כדי להיפגע כמה שפחות. מימון כזה מגיע בדרך כלל על ידי העלאת המחירים ללקוחות הקצה, אלו שצריכים בסופו של דבר לקנות את המוצר או השירות. העלאת מיסים משפיעה ישירות עליהם והם יכולים להרגיש את זה חזק בכיס, מכיוון שכשיש העלאה של המיסים, אל עסק אחד מעלה את המחירים אלא כולם.

להעלאת מיסים יש השפעות נוספות על העסק ובעיקר על יכולת ההתפתחות שלו. הרי העסק נאלץ להעלות מחירים על מנת לממן את ההעלאה הזו, וכך גם הספקים שלו או מי שהוא עובד איתו. יכול להיות שיש כוונה לפתח איזה שהוא מוצר חדש ולהיעזר בשירותים חיצוניים, אך בגלל העלאת המחירים מי שנותן את השירותים הללו יעלה אף הוא את המחירים שלו מה שיכול לגרום לחשיבה מחודשת על הפיתוח הזה. ובכלל, כשיש העלאת מיסים כולם מעלים מחירים, כל השרשרת נפגעת ויכולה להיות השפעה עסקית כזו או אחרת על כל עסק בשרשרת. אין ספק שהעלאה כזו צריכה להישקל ברצינות על ידי המדינה והיא כמובן נשקלת ככה, בגלל ההשפעה הנרחבת שלה.

לא להתעלם מתשלומי מיסים עתידיים

אחת הבעיות הגדולות של עסקים היא דחיית תשלומים, וזה שהם לא שמים כסף בצד למיסים. זה מובן מכיוון שהיום עסקים רבים מתקשים להתקיים, מתקשים לשמור עת הראש מעל למים ואם הם יפרישו בכל חודש הצידה סכום כסף שישולם בעתיד למס הכנסה או ביטוח לאומי, יהיה להם עוד יותר קשה להתקיים. אבל בכל זאת, כדאי מאוד לעשות את זה. למה? כי בסוף זה יגיע. בסופו של דבר בעל העסק יצטרך לשלם את המיסים הללו וכדאי לדעת שהרשויות לא ממש רחמניות. ברגע שמגיע החשבון הן דורשות את הנתח שלהן בעוגה, והן עושות את זה בדרך כלל בדרך לא נעימה של איומים בתשלומי ריבית, הוצאה לפועל וכדומה.

ולכן, הדרך הנכונה ביותר להתנהל עם המיסים היא פשוט לשים אותם בצד. כן, כל חודש למרות כל הקושי, להפריש את מה שאמורים לשלם בעתיד למס הכנסה וביטוח לאומי (מע”מ משלמים גם ככה רוב העסקים אחת לחודשיים כך שאי אפשר ממש לדחות תשלומים, אם כי גם פה, מומלץ שכשמקבלים תשלומים לשים בצד את המע”מ) אם תעשו את זה, אתם לא יודעים כמה תודו לעצמכם כשהחשבון יגיע. לא תצטרכו לחפש את הדרך לשלם סכום כסף גדול ובשורה התחתונה, כשאתם מקבלים את התשלום הוא לא באמת במלואו שלכם.

יש כמובן גם את הפן הנפשי שמהווה עוד יתרון לחיסכון בצד של כספי המיסים. הרי כל בעל עסק יודע בסתר ליבו שיום החשבון יגיע. הוא יודע שהוא לא יוכל להתחמק מתשלומי המיסים וזה תמיד נמצא איפה שהוא בראש והדאגה מנקרת. אז תחשבו על זה שלא תהיה לכם את הדאגה הזו, לא תצטרכו ללכת כל הזמן עם המחשבה הטורדנית הזו שהחשבון עוד לא הגיע באמת, כמה שקט זה אה?

חשיבותו של רואה חשבון כחלק מהתמודדות עם העלאת מיסים

לא משנה איזה עסק יש לכם, בין אם הוא גדול או קטן ובין אם הוא מגלגל סכומי כסף משמעותיים או קטנים, אתם חייבים ליווי של רואה חשבון שיעקוב אחר הפעילות העסקית שלכם. אתם צריכים עין מקצועית חיצונית שתראה מה מצבכם כל הזמן ושתייעץ לכם מה לעשות כשיש העלאת מיסים. בהעלאת מיסים צריך לפעמים התארגנות מחודשת, צריך לעשות שיקולים אחרים מה שכבר מכירים וצריך לבצע צעדי התייעלות שונים.

בדיוק בשביל זה יש רואה חשבון שיסייע לכם, רואה חשבון שיגיד לכם מה עליכם לעשות, ואיך תוכלו להתמודד עם העלאת המיסים הזו. אין ספק שזה יהיה מאתגר אבל זה אפשרי, בעיקר עם הייעוץ הנכון ובזמן הנכון.

The post העלאת מיסים והשפעתה על הפעילות העסקית appeared first on גרין ארק אשראי חוץ בנקאי וניכיון שיקים.

מהו גירעון ממשלתי?

גירעון ממשלתי הינו גירעון תקציבי, מה שאומר שהוקצו סכומים מסוימים לסעיפי תקציב שונים אבל ההוצאות או ההתחייבויות עולות על מה שהוקצה באותו התקציב. למדינה יש הכנסות ממקורות שונים בהם מיסים, מכירת שירותים שונים או מאגרות חוב שהיא מוכרת ואם ההכנסות המתוכננות של הממשלה פחותות מאשר ההוצאות שלה, יש גירעון. הוא ממומן בדרך כלל מאגרות חוב שהממשלה מוכרת ומבנקים מהם המדינה לוקחת הלוואות. המדינה צריכה לדעת איך להתמודד עם גירעון ויש לה כלים שונים לעשות את זה, כאשר אחד מהם הוא קביעת יעד לגירעון לשם צמצום הגירעון. לגירעון יש השפעה על המשק והנה כמה דוגמאות לכך.

לחריגה מתמשכת יש מחיר

כפי שציינו, יכולה להיות חריגה מהתקציב ויכול להיות גירעון ממשלתי ואם הוא תקופה קצרה זה יכול לעבור יחסית בסדר ובלי טלטלות דרמטיות ולפעמים הממשלה גורמת בכוונה לגירעון למטרות עתידיות שונות שאמורות דווקא להעשיר את קופת המדינה. אבל אם החריגה בתקציב מתמשכת, יכול להיות לכך מחיר גבוה ואין שר אוצר שלא מבין את המשמעות במקרה כזה גם אישית עליו. לשר אוצר שיש במשמרת שלו גירעון ממשלתי מתמשך יכולות להיות השלכות פוליטיות מה שאומר במילים פשוטות – הוא לא מספק את הסחורה וזה עלול לעלות לו בכיסא שלו או גרוע יותר, בדעת קהל גרועה ובכתם שיישאר איתו עוד שנים ארוכות.

הגדלת ההכנסות על ידי העלאת מיסים

בסופו של דבר, כדי להצליח להקטין את הגירעון ואף למחוק אותו לאורך זמן, צריך לעשות שתי פעולות לכאורה פשוטות. כמו כל עסק שמתייעל, מצד אחד צריך להגדיל את ההכנסות ומצד שני צריך להקטין את ההוצאות. את ההוצאות מקטינים על ידי חיתוך תקציבים שונים, וכל משרד אמור להרגיש את זה ובמדינה כמו ישראל זה יכול להיות משמעותי, כך לדוגמא אם משרד הבטחון נפגע (והוא תמיד נפגע מכיוון שזהו התקציב הגבוה ביותר בישראל ומצד שני גם עם הצורך המשמעותי ביותר) זה עלול להיות בעייתי.

אז יש את הצד של ההוצאות שצריך להקטין ועכשיו צריך להגדיל את הצד של ההכנסות. איך עושים את זה? הדבר הראשון שבדרך כלל נעשה הוא הגדלת המיסים. במדינת ישראל יש מיסים שונים כמו מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס חברות, מס על רווחי הון ואחרים. כשיש גירעון ממשלתי תשלומי המס הם הראשונים שעולים, וכולם נפגעים מזה. העלאת המיסים היא מכה לכולם ופוגעת כמובן גם בעשירים אבל בעיקר מע”מ הביניים נפגע מהם, זה שעובד קשה על מנת לסגור את החודש וכל העלאה כזו יכולה להיות משמעותית עבורו. חשוב גם לדעת שבמידה והעלאת המיסים קורית בתקופה בה יש האטה כלכלית, זהו צעד שיכול לפגוע יותר מאשר לסייע.

מכירת קרקעות של המדינה

למדינת ישראל יש כמובן נכסים ובעיקר קרקעות. רוב הקרקעות הללו הן קרקעות חקלאיות שבדרך כלל המדינה “משחררת” אחת לתקופה. יש המון בירוקרטיה סביב עניין הקרקעות, המכירה שלהן וההפיכה שלהן מקרקעות שמוגדרות חקלאיות לקרקעות עליהן ניתן לבנות מבני מגורים ותעשייה, אך כשיש גירעון ממשלתי וצריך לכסות אותו בדרכים שונות, אחת מהן היא במכירה של קרקעות מדינה. המדינה מוכרת יותר קרקעות בקלות רבה יותר, וההכנסות מהמכירות הללו מיועדות לכיסוי הגירעון. גם כאן, אם מכירת הקרקעות נופלת על האטה במשק, על תקופה לא טובה. זה עלול להיות יותר בעייתי ופחות יעיל. כל שר אוצר וראש ממשלה צריכים “לשבור את הראש” בשביל להחליט אילו צעדים לנקוט על מנת להקטין את הגירעון הממשלתי.

הפרטה של חברות ממשלתיות

בבעלות מדינת ישראל יש חברות ממשלתיות, חברות שמעסיקות עשרות אלפי עובדים שנהנים מתנאים טובים כעובדי מדינה ולא סתם יש לחברות הללו ביקוש רב. אחת הדרכים להקטין את הגירעון היא באמצעות הפרטה של חברות ממשלתיות, הפיכה שלהן לפרטיות עם כל המשתמע מכך. זה אומר שמי שעובד בחברות הללו חשוף יותר לפיטורין, התנאים הם בדרך כלל אחרים מאשר כשעובדים תחת חברה ממשלתית, ובכלל, זו היא ירידה מבחינת מי שעובד בחברות הללו מכל הבחינות. אין ספק שאחת ההשלכות המשמעויות ביותר על המשק היא הפיכת חברות ממשלתיות לחברות פרטיות.

כולם מרגישים את זה

דרכי ההתמודדות של הממשלה עם הגירעון יכולות להיות מגוונות, אבל בשורה התחתונה, הציבור הוא זה שבעיקר מרגיש את זה. זה יכול להיות קיצוץ רוחבי של כל משרדי הממשלה או קיצוץ נקודתי, אך בסופו של דבר בקצה השרשרת נמצא האזרח הקטן. כך לדוגמא אם מיסי הייבוא עולים, מי שירגיש את זה אלו היבואנים כמובן אבל הם יצטרכו איך שהוא להחזיר לעצמם את ההפסד או חלק ממנו, והם יעשו את זה דרך הכיס של הצרכן. גירעון ממשלתי הוא עניין לפוליטיקאים ובכירים במשרד האוצר הישראלי אבל כל המשק מרגיש אותו.

קרא עוד מידע וטיפים בבלוג שלנו.

The post גירעון ממשלתי והשפעתו על המשק appeared first on גרין ארק אשראי חוץ בנקאי וניכיון שיקים.